מבוא
1. בפניי בקשה, שהוגשה על ידי עו"ד ליאור מזור (להלן: "הנאמן"), להורות על פירוק השיתוף בדירה, הידועה כתת חלקה 3 בחלקה 123 בגוש 18208, המצויה ברחוב החלוץ 12/7 בנהריה (להלן: "הדירה"), הרשומה נכון להיום במסמכי לשכת רישום המקרקעין במחציתה על שמו של מר יהודה פרץ (להלן: "החייב") ובמחציתה על שם הגב' איריס פרץ (להלן: "המשיבה"), והעברת התמורה, המגיעה לחייב בגין חלקו בדירה, לקופת פשיטת הרגל של החייב.
עוד עתר הנאמן, לחייב את המשיבה לשלם לקופת פשיטת הרגל של החייב מחצית מדמי השימוש ההולם עבור הדירה, בתקופה שממועד מתן צו הכינוס ביום 21/06/12 ועד למועד מכירת הדירה ומסירת החזקה בה לצד שלישי.
הנאמן ביקש לקבל את אישורו של בית המשפט להזמנת חוות דעת שמאית, ביחס לשוויה של הדירה וכן ביחס לדמי השימוש ההולם בגינה, וכן לנקוט בהליכים למכירתה.
העובדות שאינן שנויות במחלוקת
2. ביום 12/08/08 התגרשו החייב והמשיבה בבית הדין הרבני, במסגרת הסכם גירושין שניתן לו תוקף של פסק דין.
3. ביום 12/01/11 התייצבו הצדדים בפני בית המשפט לענייני משפחה בקריות וביקשו לאשר נספח, שנערך על ידם כחלק מהסכם הגירושין שאושר בבית הדין הרבני.
מפרוטוקול הדיון מיום 12/01/11 עולה, כי כב' השופט אריה נאמן, אשר דן בבקשת החייב והמשיבה, הבהיר לצדדים, כי לא ניתן לאשר את הנספח כחלק מהסכם הגירושין שאושר בבית הדין הרבני, ועל כן הסכימו הצדדים לאשר את הנספח ואת הסכם הגירושין כיחידה אחת ביום 12/01/11 בבית המשפט לענייני משפחה בקריות.
4. ביום 21/06/12 ניתן כנגד החייב צו כינוס ואילו ביום 06/06/13 הוכרז החייב כפושט רגל ועו"ד ליאור מזור מונה כנאמן לנכסי החייב.
5. נכון למועד הגשת הבקשה, הוגשו כנגד החייב 8 תביעות חוב, אשר בדיקתן טרם הושלמה, על סך כולל של 1,951,835 ש"ח.
6. מעיון בנסח רישום מקרקעין עדכני, שצורף לבקשת הנאמן, עולה, כי החייב והמשיבה רשומים כבעלים משותפים של הזכויות בדירה.
מחקירת הנאמן עלה, כי המדובר בדירה שאינה בשימוש החייב ו/או המשיבה, אלא מושכרת לצד שלישי, כאשר דמי השכירות בגין הדירה משתלמים במלואם מזה שנים, ובוודאי למן מועד מתן צו הכינוס, לכיסה של המשיבה בלבד.
7. המשיבה וילדיה מתגוררים בדירה סמוכה ברחוב החלוץ 12/6 בנהריה, הידועה כתת חלקה 1, חלקה 123, גוש 18208, אשר זכויות החייב בה הועברו ברישום וללא תמורה על שם המשיבה ביום 10/06/09 ו/או בסמוך לכך.
8. בקשת הנאמן הוגשה ביום 06/06/13. בהחלטה שניתנה ביום 07/06/13 ניתנה למשיבים זכות להגיש תגובתם תוך 20 יום והדיון בבקשה נקבע ליום 03/07/13.
9. בישיבה שנקבעה ליום 03/07/13 התייצבה המשיבה וביקשה שתינתן לה האפשרות ליטול ייצוג משפטי. בנסיבות שנוצרו, נדחה הדיון בבקשה ליום 11/09/13 וניתנה למשיבה ארכה נוספת להגיש תגובתה לבקשת הנאמן, תוך 30 יום.
לבקשת הנאמן ובהסכמת המשיבה, נקבע, כי הנאמן והכנ"ר יפעלו במשותף למינויו של שמאי, אשר ישום את ערך הדירה, כאשר קופת הכינוס של החייב ו/או הנושה היוזם יישאו בשכר טרחת השמאי.
10. מבקשות חוזרות ונשנות שהוגשו על ידי הנאמן עולה, כי חרף החלטות שניתנו, לא אפשרו המשיבה והחייב לשמאי לבקר בדירה ולהעריך את שוויה, וביום 09/09/13 הוגשה על ידם הודעה, לפיה אין מקום, בשלב זה ובטרם ניתנה החלטה בבקשת הנאמן לפירוק השיתוף במקרקעין, לאפשר את ביקור השמאי בדירה, על רקע פגיעה שתיגרם בזכויות הפרטיות של המשיבה ושל הדייר שוכר הדירה.
11. עוד יצוין, כי ביום 30/06/13 הוגשה תגובת בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: "הבנק"), אשר נתן הלוואה מובטחת במשכנתא לחייב ולמשיבה ואשר להבטחת תשלום ההלוואה נרשם לזכותו שעבוד על הדירה. מתגובת הבנק עולה, כי יתרת ההלוואה, נכון ליום 20/06/13, עומדת על סך של 73,496 ש"ח וכוללת פיגור בסך של 12,558 ש"ח וכי הבנק אינו מתנגד עקרונית להליך של פירוק שיתוף בדירה על דרך של מכירתה, ובלבד שהחוב המובטח לבנק ישולם מתוך התמורה שתתקבל, כפי שתהא יתרת ההלוואה במועד סילוק ההלוואה בפועל.
12. בישיבת בית המשפט, שהתקיימה ביום 11/09/13, נחקרו המשיבה והחייב על ידי הנאמן והצדדים סיכמו טענותיהם.